כמו שחלק מכם כבר יודעים הרוח הפרוזאית ששרתה עלי פעם נעלמת לה לאיטה ויכול להיות שימיו של הבלוג הזה ספורים. אבל חשבתי שבכל זאת זו פלטפורמה ראויה לעשות לכם סיור בבית החדש לנו.
כבר חודש שאני מנסה לצלם את הדירה כדי לשלוח תמונות ואיכשהו האוירה הקסומה שיש כאן בבית לא עוברת. ואז אתמול הורדתי עדשה חדשה בהיספטמטיק ונדמה לי שאיתה התמונות דווקא כן מצליחות להעביר משהו.
גם בשכונה (Bucktown) ניסיתי לצלם קצת אבל התמונות שיצאו לי ראויות להצגה רק בסל המחזור של המחשב ושם אכן משכנן כעת. קצת מבאס, כי אנחנו גרים בשכונה מדהימה. מדריכי התיירות קוראים לה ה"וילג'" של שיקאגו. אין כאן הרבה רשתות מסחריות. יש פה המון בתי קפה, חנויות, גלריות ומלא מלא היפסטרים (אביתר משתלב פה יפה). יש כאן חנות של ספרים משומשים של ארבע קומות שמחזיקה כל ספר שאתם יכולים לחשוב עליו, בתי קפה אורגניים, מסעדות אתניות, סטודיואים ליוגה ופילאטיס בכל מקום... ואני חייבת להתחיל לעבוד מהר כדי לממן את כל הטוב הזה.
נכון משתלב?
חלונות ענקיים הפונים לכיוון דרום שוטפים את הבית באור
הסלון. רב הפריטים הגיעו איתנו מאן ארבור. אלו שלא נרכשו בשוק הפשפשים המקומי (והמהמם), באיקאה, או ברשתות מקומיות
עטרת ראשנו, הספריה
ויש גם אח
הפינה האהובה עלי בבית
פינת האוכל
פינת האוכל במראה אופייני
המטבח - מאובזר, מפנק ועושה חשק אפילו לשטוף כלים
ולהכין מוס שוקולד
חדר השינה שלנו
ארגז מצעים משנות החמישים
השידה היתה ארון המשקאות של סבתא שלי, המראה מחנות עתיקות מדהימה בניו אינגלנד ומעמד התכשיטים מפוראבר 21
האמבטיה - אני לא יודעת אם רואים את זה בתמונה אבל היא ענקית. אביתר קורא לה "הבריכה שלי" שימו לב לסידור של בובות הגומי : יוזמה של אביתר שהפכה לטקס. הוא מסדר אותן בקפידה בכל ערב בסוף המקלחת.
גם בשכונה (Bucktown) ניסיתי לצלם קצת אבל התמונות שיצאו לי ראויות להצגה רק בסל המחזור של המחשב ושם אכן משכנן כעת. קצת מבאס, כי אנחנו גרים בשכונה מדהימה. מדריכי התיירות קוראים לה ה"וילג'" של שיקאגו. אין כאן הרבה רשתות מסחריות. יש פה המון בתי קפה, חנויות, גלריות ומלא מלא היפסטרים (אביתר משתלב פה יפה). יש כאן חנות של ספרים משומשים של ארבע קומות שמחזיקה כל ספר שאתם יכולים לחשוב עליו, בתי קפה אורגניים, מסעדות אתניות, סטודיואים ליוגה ופילאטיס בכל מקום... ואני חייבת להתחיל לעבוד מהר כדי לממן את כל הטוב הזה.
נכון משתלב?
חלונות ענקיים הפונים לכיוון דרום שוטפים את הבית באור
הסלון. רב הפריטים הגיעו איתנו מאן ארבור. אלו שלא נרכשו בשוק הפשפשים המקומי (והמהמם), באיקאה, או ברשתות מקומיות
עטרת ראשנו, הספריה
ויש גם אח
הפינה האהובה עלי בבית
פינת האוכל
פינת האוכל במראה אופייני
המטבח - מאובזר, מפנק ועושה חשק אפילו לשטוף כלים
ולהכין מוס שוקולד
חדר השינה שלנו
ארגז מצעים משנות החמישים
השידה היתה ארון המשקאות של סבתא שלי, המראה מחנות עתיקות מדהימה בניו אינגלנד ומעמד התכשיטים מפוראבר 21
האמבטיה - אני לא יודעת אם רואים את זה בתמונה אבל היא ענקית. אביתר קורא לה "הבריכה שלי" שימו לב לסידור של בובות הגומי : יוזמה של אביתר שהפכה לטקס. הוא מסדר אותן בקפידה בכל ערב בסוף המקלחת.אין תמונות של החדר של אביתר כי הוא כל הזמן הפוך. אנחנו מסדרים אותו בערך אחת ליום אבל כל ביקור של חבר הוא סיבה למסיבה עבורו - הוא מוציא את כל הצעצועים ומפזר על הרצפה. אחר כך יש לנו זמן גיבוש משפחתי במיון הצעצועים וסידור החדר. אני קרובה מאוד לתרום את הצעצועים לו לצדקה ולאמץ את סגנון החיים האנטרופוסופי. רק בחדר שלו, כמובן.
המוזיקה שאנחנו שומעים כאן לאחרונה היא בעיקר זו שבתחנה מסויימת בפנדורה שלי, היא התחילה בפליט פוקסס אבל המשיכה עם כל מיני כיוונים אחרים ועכשיו בהחלט ניתן להגיד עליה שכל שיר הוא מלמיליאן. במילים אחרות, מי שמשקיע משפיע. אז הנה שיר יפה שחשבתי שיתאים. ולא רק בגלל השם שלו.
המוזיקה שאנחנו שומעים כאן לאחרונה היא בעיקר זו שבתחנה מסויימת בפנדורה שלי, היא התחילה בפליט פוקסס אבל המשיכה עם כל מיני כיוונים אחרים ועכשיו בהחלט ניתן להגיד עליה שכל שיר הוא מלמיליאן. במילים אחרות, מי שמשקיע משפיע. אז הנה שיר יפה שחשבתי שיתאים. ולא רק בגלל השם שלו.
רשומות
